tag:blogger.com,1999:blog-40256592646823182172011-11-15T08:25:37.847-08:00דור מאיירסhttp://www.blogger.com/profile/06737563215031848249noreply@blogger.comBlogger111100tag:blogger.com,1999:blog-4025659264682318217.post-1157178824905180062009-03-23T11:00:00.000-07:002009-04-13T08:44:45.735-07:00<div dir="rtl" align="right"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/Scy3m2hi4II/AAAAAAAAABE/yPRjyNUYu0M/s1600-h/grandad+project+2.tif.jpg"><span style="font-family:arial;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5317827138116837506" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 241px; CURSOR: hand; HEIGHT: 293px" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/Scy3m2hi4II/AAAAAAAAABE/yPRjyNUYu0M/s320/grandad+project+2.tif.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-family:arial;"> סבי ראובן (עבדולרמון) יליד 1920<br />מקום הולדתו : פרס/איראן בעיר משהד<br />הוריו : אהרון וסרויה {צביה}<br />סבו : ראובן<br />אבי סבו : משה<br /><br />· סבי ראובן – חמישי מתוך שישה ילדים<br />· הבכור – משיח (לטפלו)<br />· השנייה – דבורה -דודה אמה<br />· השלישית - (ביביג'ון) – אמא של אירנדוך<br />· הרביעית - (מרבורי) -אמא של כורש<br />· החמישי – ראובן (אבדולרמון) – סבא ראובן<br />· השישית – דינה (גולנדון) - הדודה מניו יורק<br /></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">ראשית דבר<br /><br />ראובן בנם החמישי של אהרון וסרויה, נכדו של ראובן (שעל שמו נקרא) ונינו של משה שעליו מספרים שהיה בן יחיד לאימו האלמנה ...<br />והסיפור בקיצור: הימים ימי הקולונייה הבריטית, מתנגדי המשטר רוצחים חיילי משמר בריטים. אביו של משה (שעדיין לא נולד) ונקרא משה מוסר לידי הבריטים את שמות הרוצחים, אך משלם על כך בחייו. הבריטים אסירי התודה גומלים לו לעובר שעדיין בבטן אימו ע"י מתן הבטחת הכנסה לכל ימי חייו ונתינות בריטית .אך כל זאת בתנאי שלא תינשא שנית.<br /><br />ראובן, (סבו של סבי) שהיה איש אמיד ומכובד, חלק את ביתו עם אשתו ובנו אהרון, כלתו סרויה ושלושת ילדיהם.<br />אהרון, שהיה גם הוא כאביו איש עסקים וסוחר באבנים טובות , הירבה בנסיעות ונעדר ימים רבים מביתו.<br />מאחד ממסעותיו הרבים להודו התמהמה לשוב, גם במונחים של אותם הימים !<br />אביו ראובן שאצלו גרו פרס את חסותו עליהם והפך להיות תחליף של אב לשלושת נכדיו ובעיקר טיפח את נכדו משי</span><a href="http://3.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SczAXsO6Q6I/AAAAAAAAABM/fTp9ttJHMmY/s1600-h/grandad+as+a+child.jpg"><span style="font-family:arial;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5317836773260936098" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 115px; CURSOR: hand; HEIGHT: 133px" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SczAXsO6Q6I/AAAAAAAAABM/fTp9ttJHMmY/s200/grandad+as+a+child.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-family:arial;">ח (לוטפלו) שהיה גם הבכור וגם בן זכר.</span></div><div dir="rtl" align="right"><br /><span style="font-family:arial;">הכלה סרויה הייתה אסירת תודה וטיפלה בילדייה וכן בחמה וחמותה<br />כשהבעל אהרון לא שב ,ויש אומרים כי הקים משפחה נוספת במקום שבתו בהודו, החליטה סרויה שעליה לדבר אם בעלה ולנסות להשיבו אליה. מאחר ולא ידעה קרוא וכתוב ולא יכלה לכתוב לבעלה, שלחה את ביתה ל"חדר" ללמוד (הבנות באותם ימים לא נשלחו לביה"ס) קרוא וכתוב ועד מהרה הצליחה בעזרת ביתה לכתוב את אשר עם ליבה לבעלה.<br />הבן הבכור משיח (לטפלו) הגיע לפרקו, וברוח אותם הימים שודך לבת משפחה מכובדת ואמידה.<br />הבן הבין שאם לא יסע בעצמו להחזיר את האב הבייתה לא יהיה האב נוכח בחתונת בנו בכורו !!!<br />וכך נסע ואמנם החזיר את אביו.<br />במשך כמה השנים הבאות נולדו לזוג אהרון וסרויה עוד שלושה ילדים קטנים (בהפרש של כ-12-15 שנה)<br />שתי בנות ובן זכר הלוא הוא סבי ראובן : ילד ג'ינג'י ,אתלט, רגיש, טוב-לב, נבון, אמיץ, חזק וביישן.<br />הוא נקשר לאחיותו הצעירות בנות גילו ועם דינה (גולנדון) שמר על קשר חם עד יומו האחרון, ולמרות שלא התראו שנים רבות נשמר הקשר החם.<br /><br />המשפחה גרה בשכונה יהודית בעיר משהד שבאירן. מספרים שראשית ההתישבות היהודית בעיר נזקפת לזכותו של השאה שהעביר את אוצר המלך לעיר משהד ומי אם לא היה איש הכספים, כמובן יהודי. המלך ציווה על אנשי הכספים ובני משפחותיהם לעבור למשהד והיהודי ביקש לצרף את השוחט ואת הרופא ואת המורה וכו' וכו' עד שצבר 10 משפחות למניין. </span><a href="http://3.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SczGLO7o_EI/AAAAAAAAABc/A4iGO8StoVo/s1600-h/grandad"><span style="font-family:arial;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5317843156306820162" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 173px; CURSOR: hand; HEIGHT: 131px" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SczGLO7o_EI/AAAAAAAAABc/A4iGO8StoVo/s320/grandad%27s+family.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-family:arial;">וזה הגרעין שממנו התפתחה יהדות משהד. </span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><br /><span style="font-family:arial;">ברבות הימים השתנה יחס השלטון ליהודים והם נאנסו להמיר את דתם ונקראו "ג'דידים" – מוסלמים חדשים, וסבלו מיחס נחות ורדיפות. היהודים שהיום ידועים כ"אנוסי משהד" הפכו למריאת עין למוסלמים, אך שמרו על יהדותם בסתר. למעשה הם ניהלו חיים כפולים, כלפי חוץ התנהגו , ונראו כמוסלמים: נתנו שמות מוסלמיים לילדיהם אך שם שני יהודי, קנו בשר לא כשר וזרקו אותו למאכל לכלבים ושחטו שחיטה כשרה בסתר. את הבשר העבירו הנשים תחת מעטה הבגדים שלפי המסורת האיסלמית כיסה את כל הגוף. בשבתות וחגים נאלצו להשאיר את החנויות פתוחות אך השאירו ילדים וענו למי ששאל שאבא יצא ותכף יחזור. בכדי למנוע נישואי תערובת "אירסו" את התינוקות מיד עם היוולדם. הנשים קיימו את מצוות הטבילה במקוואות שנבנו בסתר במרתפים קרים, ולעיתים היו צריכות לשבור את שכבת הקרח כדי לטבול במים הקפואים. אפיית המצות בפסח נעשתה בלילה אחרי שהילדים נרדמו, שמא יספר אחד הילדים שלא במתכוון !!<br /><br />הבנים שנשלחו ללימודים בבתי ספר ממשלתים נאלצו ללמוד גם שעורי דת. אך במקביל למדו גם ב"חדר" יהדות.<br /><br /><br /><br /><br /><iframe width="300" height="300" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;msid=115187848091265175150.0004662c283e6a7a731e5&amp;ll=32.472695,35.771484&amp;spn=11.111897,13.183594&amp;z=5&amp;output=embed"></iframe><br /><small>View <a href="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;msid=115187848091265175150.0004662c283e6a7a731e5&amp;ll=32.472695,35.771484&amp;spn=11.111897,13.183594&amp;z=5&amp;source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left">מפת משפחה</a> in a larger map</small><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />ראובן הילד אהב מאד ספורט והיה בולט בכשרונו זה עד סוף ימיו. סיפוריו על ה"פירמידות" שהוא עמד בראשן סופרו לילדיו ולנכדיו בפרטי פרטים.<br />הסיפורים ! הזיכרון ! וכושר הביטוי ! לימים יספר מזכרונו כילד קטן בביתו במשהד, לילדיו ולנכדיו. סיפורים וזכרונות ילדות שמלווים בתיאורים מפורטים עד לרמת הדוגמא על השטיח שכיסה את החדר ,או ריח הנקניקים התלויים במרתף הבית, ועוד ועוד . וכולנו נושאים את הריחות והטעמים המראות והתחושות כאילו היינו גם אנחנו שם איתו וחווינו את התקופה.<br /><br />אביו שחזר לחיק משפחתו לא נשאר להנות ולראות את ילדיו גדלים. הוא חלה ונפטר כעשר שנים אחרי שובו.<br />הוא השאיר אחריו שלושה ילדים בוגרים ושלושה ילדים קטנים בני כ-5-10 שנים.<br /><br />הסב שעדיין היה בחיים מסר את ניהול המשפחה לידי נכדו משיח (לטפלו) שכבר היה נשוי ובעל משפחה. בימים ההם נהוג היה שהבן הבכור מקבל את הירושה המשפחתית והוא וזוגתו אחראים לטיפול בהורים המבוגרים ובילדי המשפחה. הוא מיהר לשדך חתנים לאחיותיו הבוגרות.<br /><br />הימים ימים קשים ליהודים, המהפכה ברוסיה הסבה קשיים כלכליים לאוכלוסיית אירן בכלל ולהיהודים הסוחרים בפרט, וכתמיד במצבי לחץ הופנה הכעס אל היהודים העשירים והג'דידים נרדפו.<br />חלקם מצא את דרכו לירושלים במסווה המסע ל"מכה" ולמקומות הקדושים למוסלמים בירושלים. ורבים לא חזרו,<br />ואף שלחו מסר לאחיהם במשהד וסיפרו על ארץ הקודש.<br />וכך בשנת 1935 התארגנה גם אחותו הבוגרת של סבי, דבורה, שכבר הייתה נשואה ובעלת משפחה לעלייה לארץ הקודש. הם צרפו אליהם את האח הצעיר ראובן שבימים אלו היה כבן 15 שנה. המשפחה יצאה לדרך יחד עם קבוצה לא קטנה של יהודים בני משהד.<br />הם שילמו לנהג שיסיע אותם והתציידו בתעודות מזויפות. הם עברו בדרכם בטהרן והמשיכו דרך עירק וסוריה עד למעבר הגבול לישראל . שם באישון לילה עצר הנהג את הרכב הוריד את נוסעיו ואת מטלטליהם, והודיע עד כאן אני מגיע, אתם המשיכו דרככם ברגל לכיוון האורות , והצביע על אורות מרצדים באופק. שם אמר להם ישנו קיבוץ, ושם יעזרו לכם ! הם צעדו כל הלילה גברים נשים וילדים בדרכים חשוכות ולא מוכרות, לפנות בוקר פגשו איכר ערבי ושאלו אותו היכן הקיבוץ? הערבי הערים אליהם לקח מהם את התעודות וביקש כסף עבור שירותיו ונעלם עם שללו. יתרה מזאת הוא הלשין עליהם לשלטונות הבריטים שעד מהרה הגיעו ועצרו את העולים הבילתי ליגאלים. הם נלקחו לבית המעצר בראש פינה (אולי צפת ?) ושם הוחזקו כחודש ימים ,ושוב הועברו הפעם לבית לחם. קרוב משפחה ששמע על העצורים הגיע ושיחרר אותם בהתחייבות שתוך שבועיים אליהם לעזוב את הארץ.<br />המשפחה שמנתה אז 7 נפשות עברה להתגורר בביתו של קרוב המשפחה בירושליים, אך הצפיפות הייתה גדולה ולאחר תקופה קצרה שוב נדדו והפעם לתל-אביב. העיר הייתה אז בתנופת התפתחות וניתן היה למצוא בה עבודה, אם היית מוכן להתפשר ולעבוד שעות ארוכות בעבודה קשה בתמורה לשכר זעום.<br />המשפחה שראובן הנער עדיין מסופח אליהם התמקמו כמו רבים אחרים בשכונת "פחונים", עבדו בעבודות מזדמנות והתאקלמו לאט לאט בהוואי החיים החדשים. מאוחר יותר עברו לגור "בשכונת שבזי" בת"א.<br />הימים ימי מלחמת העולם השנייה והבריטים מגייסים ישראלים לעבוד בשמירה, ראובן התגייס גם הוא ועבד כ"גפיר"-שומר.<br />הזמן עבר וראובן שהפך לבחור בעל "ידי-זהב" פתח יחד עם חברו חנות לתיקון אופניים (כלי התחבורה העיקרי באותם ימים).<br />בערך באותה תקופה הכיר את סבתי אשתו לעתיד "עליזה קנדוף" בתם הבכורה של ניסים וברכה קנדוף שהוריה עלו מבוכרה אך היא וכל אחיה ואחיותיה נולדו בארץ ישראל. אביה שהיה מוכשר בכל אשר עשה בנה במו ידיו בניין בן שלוש קומות בשכונת שפירא בת"א שלימים אחרי מותו פירנס את אישתו ואת ילדיו.<br />הזוג התחתן על גג בניין בת"א ולכל דאגו המשפחות כנהוג בזמן ההוא. קהילת יהודי משהד המשיכו את המסורת שנשרשה בגולה של התבדלות ושמירה על הקשרים התוך קהילתיים ועד היום הם נחשבים כשונים מכלל יהודי אירן, חיים בקבוצות סגורות ומתחתנים בתוך הקהילה. את סבתי קיבלו ואהבו למרות שהייתה, כדבריהם: לא משלנו...<br />בעקבות הקמת ענף היהלומים בארץ, בנתניה, ובעקבות התמריצים שנתנה הממשלה לרוכשי המקצוע, עברו בני הזוג ראובן ואישתו הטרייה מת"א לנתניה. שם שכרו חדר בדירה בשכונת בן-ציון ושם גם נולדו להם 3 ילדים.<br />עם הזמן רכשו בית דו-משפחתי קטן על דונם אדמה בשיכון ותיקים מזרחית לנתניה, ושם נולדו עוד שתי בנות כשאחת מהן היא אימי גילה (ניסים) מאיירס.<br />המשפחה כללה פרט להורים את: צביה (ניסים) עזיז - הבכורה שנקראה על שם סבתה<br />אהרון ניסים - השני שנקרא על שם סבו<br />חמדה (ניסים) מושקטל - השלישית<br />גילה (ניסים) מאיירס - הרביעית<br />דליה (ניסים) נבון - החמישית<br /><br />ראובן המשיך במקצוע היהלומים כל חייו ונחשב למומחה בתחומו.<br />עליזה אשתו גם היא רכשה את המקצוע וחלק מחייה חזרה לעסוק בו, אך רוב זמנה הקדישה לגידול וטיפוח ילדיה.<br />ואז השתנה אופי המקום, וראובן החליט לעזוב ולתת לילדיו רקע הולם יותר. וכך חזרה המשפחה לאזור המרכז והתמקמה בדירה שכורה בגבעתיים/רמת-גן ברחוב (מודיעין) בן-גוריון מס. 170 . ולאחר כמה שנים שוב עברה לדירה שכורה ברחוב לב הזהב לשנה, ואז סוף סוף רכשו דירה ברחוב הבילויים 46 בר"ג ובדירה זו נשארו עד יומם האחרון.<br /><br />ראובן ועליזה גידלו יחדיו משפחה לתפארת, הם הנחילו לילדיהם ולנכדיהם ערכים של מסורת יהודית, של שייכות וגאווה,של אהבת הארץ יחד עם שורשי העבר, נאמנות ואחדות המשפחה. וכשהלכו לעולמם היו מוקפים בצאצאיהם הרבים .<br /><br />חמשת ילדיהם כולם הקימו משפחות וחלקם זכו כבר לנכדים הקשרים ביניהם קרובים ואוהבים וכמו שתמיד אמר ראובן אביהם: תהיו ביחד "ענף אחד בודד קל לשבור, אך לא חבילה של ענפים".<br /><br />ראובן נפטר בגיל 75 בטרם עת ממחלת לב , והוא חסר לנו מאד. </span></div><p dir="rtl" align="center"><span style="font-family:Arial;"></span></p><div dir="rtl" align="center"><span style="font-family:Arial;"><strong><u>סרטון על ראובן ניסים</u></strong></span></div><p dir="rtl" align="center"><object width="320" height="266" class="BLOG_video_class" id="BLOG_video-182af149d5d7798e" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/get_player"><param name="bgcolor" value="#FFFFFF"><param name="allowfullscreen" value="true"><param name="flashvars" value="flvurl=http://v14.nonxt2.googlevideo.com/videoplayback?id%3D182af149d5d7798e%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1330462041%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D6AC423CD5A43CE9F6AE746340F957619757F5FF5.5C9D3F827CA2476EE7F802B9EE72923D5FB00D48%26key%3Dck1&amp;iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3D182af149d5d7798e%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3Dr8DBgImIcnRUKhO3f3hhAChWnHw&amp;autoplay=0&amp;ps=blogger"><embed src="http://www.youtube.com/get_player" type="application/x-shockwave-flash"width="320" height="266" bgcolor="#FFFFFF"flashvars="flvurl=http://v14.nonxt2.googlevideo.com/videoplayback?id%3D182af149d5d7798e%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1330462041%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D6AC423CD5A43CE9F6AE746340F957619757F5FF5.5C9D3F827CA2476EE7F802B9EE72923D5FB00D48%26key%3Dck1&iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3D182af149d5d7798e%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3Dr8DBgImIcnRUKhO3f3hhAChWnHw&autoplay=0&ps=blogger"allowFullScreen="true" /></object></p><p align="center"></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4025659264682318217-115717882490518006?l=dorandfamily.blogspot.com' alt='' /></div>דור מאיירסhttp://www.blogger.com/profile/06737563215031848249noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4025659264682318217.post-68675003485830203222009-03-22T07:37:00.000-07:002009-04-13T08:51:17.219-07:00<strong><span style="font-size:130%;">סבתי עליזה קנדוף נולדה כבת בכורה בירושלים בשנת 1925 להוריה ניסים וברכה קנדוף.</span></strong><br /><a href="http://2.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SeCuRKmTz7I/AAAAAAAAADA/3UbaxFc38Ak/s1600-h/grandma+sitting+on+a+bench.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323446369477971890" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 227px; CURSOR: hand; HEIGHT: 296px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SeCuRKmTz7I/AAAAAAAAADA/3UbaxFc38Ak/s320/grandma+sitting+on+a+bench.jpg" border="0" /></a><a href="http://2.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SeCuRKmTz7I/AAAAAAAAADA/3UbaxFc38Ak/s1600-h/grandma+sitting+on+a+bench.jpg"></a><a href="http://2.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SeCuRKmTz7I/AAAAAAAAADA/3UbaxFc38Ak/s1600-h/grandma+sitting+on+a+bench.jpg"></a><br /><strong><span style="font-size:130%;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SeCuRKmTz7I/AAAAAAAAADA/3UbaxFc38Ak/s1600-h/grandma+sitting+on+a+bench.jpg"></a></span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">הם היו שבעה ילדים - שני בנים וחמש בנות. כבת בכורה זכתה ליחס מועדף והייתה היחידה שנשלחה לגן ילדים.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בירושלים, שיחקה וגדלה בשכנות לילדי הערבים שניהלו יחסי שכנות טובה עם שכניהם היהודים.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בפרוץ המאורעות בירושלים, החליטה המשפחה הצעירה לעבור למרכז הארץ בעקבות עיסוקו בבנייה של אבי המשפחה, ניסים. בת"א גרו בשכונת צריפים, (מה שמכונה היום שכונת שפירא) ובמקביל קנו חלקת אדמה בקרבת מקום ועליה בנה ניסים קנדוף בניין בן שלוש קומות במו ידיו ולבדו. אמנם איכות הבנייה ו"ארכיטקטורה" לא הצטיינו, אך הבית עמד על תילו במשך שנים רבות והיה מקור פרנסה בהשכרת חדרים למשפחה גם אחרי מות האב.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">זכור לסבתי מקרה שארע בזמן מגוריהם בצריפים - פרצה שריפה שעיכלה את כל המבנים ואת כל תכולתם. המקרה זיעזע את המשפחה כל כך עד שנחרט בזכרונה של סבתי - כאילו </span></strong><strong><span style="font-size:130%;">קרה אתמול. כמתנת בת-מצוה קיבלה סבתי מכונת תפירה שעברה לאמי לפני שנים מעטות.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בת"א למדה בביה"ס היסודי "יסוד המעלות". בתום 6 שנות לימוד החליט אב המשפחה שדי לבת בידיעות שרכשה והחליט להוציאה מביה"ס לעבודה ולעזרה בפרנסה. אף ביקור מנהל ביה"ס לא עזר.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">הרופא של בית הספר היה הסופר "שאול טשרנחובסקי" שסמוך לעליתו לארץ עבד כרופא.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">עליזה ניסים לבית קנדוף נפטרה בשנת 2003.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong><br /><br /><p><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></p><p><strong><span style="font-size:130%;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SeCuRKmTz7I/AAAAAAAAADA/3UbaxFc38Ak/s1600-h/grandma+sitting+on+a+bench.jpg"></a></span></strong></p><p><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></p><p><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></p><p><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></p><p><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></p><br /><br /><br /><iframe width="300" height="300" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;msid=115187848091265175150.0004662c283e6a7a731e5&amp;ll=32.472695,35.771484&amp;spn=11.111897,13.183594&amp;z=5&amp;output=embed"></iframe><br /><small>View <a href="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;msid=115187848091265175150.0004662c283e6a7a731e5&amp;ll=32.472695,35.771484&amp;spn=11.111897,13.183594&amp;z=5&amp;source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left">מפת משפחה</a> in a larger map</small><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4025659264682318217-6867500348583020322?l=dorandfamily.blogspot.com' alt='' /></div>דור מאיירסhttp://www.blogger.com/profile/06737563215031848249noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4025659264682318217.post-50883920417272668752009-03-20T05:11:00.000-07:002009-04-13T08:57:57.048-07:00<strong><span style="font-size:130%;">דיויד מאיירס (סבי) נולד בלונדון בשנת 1912.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בגיל 4 עבר עם משפחתו לקארדיף ווילס בגלל הפצצות הכבדות שנפלו על לונדון במלחמת העולם </span><span style="font-size:100%;">הראשונה</span></strong><strong>.</strong><br /><span style="font-size:130%;"><strong>הוא גדל ולמד בקארדיף, בתום לימודיו בתיכון למד רוקחות באוניברסיטה בלונדון, ולאחר מכן חזר לקארדיף ופתח בית-מרקחת באזור העני של העיר - ספלוט. כעבור כמה שנים עבר לבית-מרקחת באזור טוב יותר - קליפטון סטריט.</strong></span><br /><strong><span style="font-size:130%;">במלחמת העולם השנייה התגייס לחיל האויר הבריטי ושירת כחזאי מזג אויר.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בין כישוריו היה גם ניגון בכינור, שחקן טניס, טניס שולחן ובשניהם זכה בגביעים רבים.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בשנת 1948 התחתן עם בקי מוריס.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בשנת 1953 נולד להם בנם היחיד הווארד.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">לסבי יש אחות אחת בקי היא נולדה בשנת 1914 וגם היא גרה בקארדיף עד יומה האחרון.</span></strong><br /><br /><iframe width="300" height="300" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;msid=115187848091265175150.0004662c283e6a7a731e5&amp;ll=32.472695,35.771484&amp;spn=11.111897,13.183594&amp;z=5&amp;output=embed"></iframe><br /><small>View <a href="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;msid=115187848091265175150.0004662c283e6a7a731e5&amp;ll=32.472695,35.771484&amp;spn=11.111897,13.183594&amp;z=5&amp;source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left">מפת משפחה</a> in a larger map</small><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4025659264682318217-5088392041727266875?l=dorandfamily.blogspot.com' alt='' /></div>דור מאיירסhttp://www.blogger.com/profile/06737563215031848249noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4025659264682318217.post-83925365458072246192009-03-19T05:27:00.000-07:002009-04-13T08:58:57.145-07:00<strong><span style="font-size:130%;">בקי (בטי) מאיירס נולדה בשנת 1919 בעיר בשם פניגרג (penygraeg) בווילס משם עברה לפונטיקום (pontycuma) גם כן בווילס ולאחר מכן לברידג'נד (bridgend) היא הייתה הצעירה מתוך שיבעה אחים ואחיות.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">אחיות: רוז ז"ל, גרט ז"ל, נסי ז"ל</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">אחים : ברט ז"ל, חיים ז"ל, פיליפ ז"ל</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">הבית בו גרה כילדה היה באזור של מוכרי תפוחים, שמאז נסגרו כולם.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בגיל 17 היא עזבה את הבית ועברה לגור בלידס, יחד עם אחותה נסי.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">שם היא התחילה לעבוד כמזכירה במשרדים של מפעל למוצרי סבון.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בתחילת מלחמת העולם השנייה, 1939, חזרה לווילס לחיות עם משפחתה והחלה לעבוד במשרד ממשלתי במקום.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בסוף שנות ה-40, נכנסה לבית-מרקחת בברידג'נד כדי לקנות מוצרי קוסמטיקה, באותה החנות היה מנהל חדש שלא מזמן סיים את לימודיו ברוקחות. שמו היה דוד, הם התאהבו, התחתנו ועברו לגור בקארדיף. </span></strong><br /><br /><iframe width="300" height="300" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;msid=115187848091265175150.0004662c283e6a7a731e5&amp;ll=32.472695,35.771484&amp;spn=11.111897,13.183594&amp;z=5&amp;output=embed"></iframe><br /><small>View <a href="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;msid=115187848091265175150.0004662c283e6a7a731e5&amp;ll=32.472695,35.771484&amp;spn=11.111897,13.183594&amp;z=5&amp;source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left">מפת משפחה</a> in a larger map</small><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4025659264682318217-8392536545807224619?l=dorandfamily.blogspot.com' alt='' /></div>דור מאיירסhttp://www.blogger.com/profile/06737563215031848249noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4025659264682318217.post-6587248085691524812009-03-14T11:12:00.000-07:002009-04-13T09:03:22.170-07:00<strong><span style="font-size:130%;">גילה מאיירס לבית ניסים, נולדה ב-25.11.1953 בבית יולדות "דג'ני" ביפו<a href="http://2.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SeDfIZXCFJI/AAAAAAAAADI/NTdA3DQjjns/s1600-h/mum+in+tel-aviv+near+the+sea.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323500094891365522" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 226px; CURSOR: hand; HEIGHT: 253px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SeDfIZXCFJI/AAAAAAAAADI/NTdA3DQjjns/s320/mum+in+tel-aviv+near+the+sea.jpg" border="0" /></a> וגדלה בשיכון ותיקים שליד נתניה. והיא רביעית מתוך חמישה ילדים.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">היא למדה בבית-ספר יסודי סמוך לביתה עד כיתה ג'. ואז עברה המשפחה לגבעתיים, ששם המשיכה את לימודיה בבית ספר "בורוכוב" עד סוף כיתה ח'. היא למדה בבי"ס תיכון "אורט".</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">אחרי סיום הלימודים השתלבה בעבודות שונות בתחילה במקצוע אותו למדה "אופנה" ואח"כ כפקידה בבורסת היהלומים בר"ג.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בגיל 25 הכירה את אבי והם נישאו בקיבוץ הסוללים בשנת 1979.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">הם נשארו לחיות בקיבוץ במשך שנתיים ואז עזבו את הקיבוץ לתל-אביב. אמי חזרה לעבוד בבורסת היהלומים ואבי השתלב בעבודה בבנק הפועלים.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">כעבור שנה רכשו דירה בר"ג ושם בשנת 1981 נולדה בתם הבכורה עטרה. </span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">היא עזבה את מקום עבודתה בבורסת היהלומים כעבור שנה.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בשנת 1984 נולדה בתם השנייה נעמה. </span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בזמן שהותה בבית וטיפול בילדותיה הקטנות עזרה גם בפרנסה ע"י תפירה ועיצוב אופנה.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בשנת 1986 נולדה בתם השלישית נטע-לי.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">וכשהייתה התינוקת בת שלושה שבועות בלבד, עברה המשפחה מהדירה הצפופה בר"ג לבית מרווח בישוב שזה עתה הוקם "כוכב יאיר".</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">אמי המשיכה בעזרה בפרנסה הפעם ע"י ניהול משפחתון בביתה.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בשנת 1995 נולד להם בן זכר אחרי שלוש בנות ושמו דור.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">אמי חזרה לעבוד במקצוע האהוב עליה, תפירה עיצוב וכו' עד לשנת 2003 שבה יצאה המשפחה ל"שליחות" מטעם בנק ה"פועלים" לאוסטרליה.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SeDfIZXCFJI/AAAAAAAAADI/NTdA3DQjjns/s1600-h/mum+in+tel-aviv+near+the+sea.jpg"></a></span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SeDfIZXCFJI/AAAAAAAAADI/NTdA3DQjjns/s1600-h/mum+in+tel-aviv+near+the+sea.jpg"></a></span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SeDfIZXCFJI/AAAAAAAAADI/NTdA3DQjjns/s1600-h/mum+in+tel-aviv+near+the+sea.jpg"></a></span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SeDfIZXCFJI/AAAAAAAAADI/NTdA3DQjjns/s1600-h/mum+in+tel-aviv+near+the+sea.jpg"></a></span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong><br /><br /><iframe width="300" height="300" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;msid=115187848091265175150.0004662c283e6a7a731e5&amp;ll=32.472695,35.771484&amp;spn=11.111897,13.183594&amp;z=5&amp;output=embed"></iframe><br /><small>View <a href="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;msid=115187848091265175150.0004662c283e6a7a731e5&amp;ll=32.472695,35.771484&amp;spn=11.111897,13.183594&amp;z=5&amp;source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left">מפת משפחה</a> in a larger map</small><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4025659264682318217-658724808569152481?l=dorandfamily.blogspot.com' alt='' /></div>דור מאיירסhttp://www.blogger.com/profile/06737563215031848249noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4025659264682318217.post-82156599002646588182009-03-13T01:41:00.000-07:002009-04-13T09:07:10.399-07:00<span style="font-size:130%;"><strong>הווארד מאיירס (אבי) נולד בקארדיף, ווילס בשנת 1953. הוא גדל ברחוב פרינסס סטריט </strong></span><span style="font-size:85%;"><strong>(princes street)</strong> </span><span style="font-size:130%;"><strong>יחד אם הוריו בטי ודויד. הוא בן יחיד.</strong></span><br /><strong><span style="font-size:130%;">הוא למד בבי"ס יסודי מרלבורו רואד</span><span style="font-size:85%;"> (marlborough rd)</span><span style="font-size:130%;"> ולבי"ס תיכון קארדיף היי סקול</span></strong><br /><strong><span style="font-size:85%;">(cardiff high school) .</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">כאשר היה בן 12 שנים הצטרף לתנועת "הנוער הציוני" ככל שחלף הזמן הוא נעשה פעיל יותר ויותר בתנועה. כשסיים את לימודיו, הוא עבר לגור בלונדון ושם עמד בראש תנועת "הנוער הציוני".</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בשנת 1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הוא היה בלונדון, כשנודע לו על פרוץ המלחמה הוא בדיוק היה בבית-כנסת בלונדון. הוא מיד הגיע למשרדי התנועה, ומשם החל להרים טלפונים כדי לנסות ולארגן קבוצה שתבוא לעזור בארץ, מכיוון שהיה להם קשר עם קיבוץ הסוללים, הוא הרים להם טלפון ושאל אותם אם הם צריכים מתנדבים. הם אמרו שכן, והמשלחת של מתנדבים מתנועת "הנוער הציוני" עלו על הטיסה הראשונה שנתאפשרה מאנגליה לישראל.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בשנת 1974, מיד עם סיום המלחמה, הוא עלה לארץ.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">הוא עשה זאת כי הוא הרגיש שכדי להמשיך להיות שם יהודי אז הוא צריך להיות דתי או ציוני או להתבולל. האפשרות היחידה כמובן הייתה להיות ציוני, בשביל זה היה צריך לעלות ארצה.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">כעבור בערך שנה וחצי הוא התגייס לצה"ל ושירת בחיל הקשר. הוא עשה שירות מקוצר מפאת גילו המבוגר. הוא השתחרר בגיל 24.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בתור חייל מילואים הוא השתתף גם במבצע "ליטני" וגם במלחמת "שלום הגליל".</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בשחרורו מן הצבא הוא חזר לקיבוץ הסוללים והמשיך לעבוד שם.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">בשנת 1979 הכיר את אמי גילה שהגיעה לקיבוץ לביקור.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong><br /><br /><iframe width="425" height="350" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;msid=115187848091265175150.0004662c283e6a7a731e5&amp;ll=52.214339,-2.504883&amp;spn=4.712877,9.338379&amp;z=6&amp;output=embed"></iframe><br /><small>View <a href="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;msid=115187848091265175150.0004662c283e6a7a731e5&amp;ll=52.214339,-2.504883&amp;spn=4.712877,9.338379&amp;z=6&amp;source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left">מפת משפחה</a> in a larger map</small><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4025659264682318217-8215659900264658818?l=dorandfamily.blogspot.com' alt='' /></div>דור מאיירסhttp://www.blogger.com/profile/06737563215031848249noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4025659264682318217.post-81136116318828353052009-03-12T04:30:00.000-07:002009-04-13T09:09:19.301-07:00<a href="http://4.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SeMrLaqt27I/AAAAAAAAADY/h9LHkRcJBiU/s1600-h/atara+near+a+willow+tree.jpg"></a><br /><br /><div><strong><span style="font-size:180%;">עטרה מאיירס (אחותי) נולדה ב-12.11.1981 בבית יולדות תל-השומר בר"ג.</span></strong></div><br /><br /><div><span style="font-size:180%;"><strong>עטרה היא אחותי הבכורה. עד שנת 1986 גרה</strong><strong> יחד עם משפחתי בדירה ברחוב שד' הגיבורים 5 בר"ג.</strong> <a href="http://2.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SeMrtUTPulI/AAAAAAAAADg/y5YPgnFYveE/s1600-h/atara+near+a+willow+tree.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5324147242025597522" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 106px; CURSOR: hand; HEIGHT: 231px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/SeMrtUTPulI/AAAAAAAAADg/y5YPgnFYveE/s400/atara+near+a+willow+tree.jpg" border="0" /></a><br /><strong>היא עברה לכוכב יאיר בגיל 5 ולמדה בגן חובה ועד כיתה ט' של החטיבה. אח"כ למדה בתיכון "כצנלסון"</strong><br /><strong>בכפ"ס. ב-16.1.2000 היא התגייסה לצבא ושירתה במשמר הגבול בגשר אלנבי.</strong><br /><strong>כיום היא גרה בדירה בפלורנטין בת"א יחד עם אסף החבר שלה וחתול. היא עובדת ולומדת לתואר ראשון.</strong></span></div><br /><br /><iframe width="300" height="300" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;msid=115187848091265175150.0004662c283e6a7a731e5&amp;ll=32.472695,35.771484&amp;spn=11.111897,13.183594&amp;z=5&amp;output=embed"></iframe><br /><small>View <a href="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;msid=115187848091265175150.0004662c283e6a7a731e5&amp;ll=32.472695,35.771484&amp;spn=11.111897,13.183594&amp;z=5&amp;source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left">מפת משפחה</a> in a larger map</small><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4025659264682318217-8113611631882835305?l=dorandfamily.blogspot.com' alt='' /></div>דור מאיירסhttp://www.blogger.com/profile/06737563215031848249noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4025659264682318217.post-1674176268652138952009-03-11T04:45:00.000-07:002009-04-13T09:09:42.546-07:00<strong><span style="font-size:130%;">נעמה מאיירס (אחותי) נולדה ב-25.5.1984 בבית יולדות "הקרייה" בת"א.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">היא האמצעית מבין שלושת אחיותי. היא גרה עם משפחתי בדירה בשד' הגיבורים 5 בר"ג.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">היא עברה לגור בכוכב יאיר בשנת 1986 ושם למדה עד סוף כיתה ט' של חטיבת הביניים. אח"כ למדה בתיכון היובל בכפ"ס.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">היא התגייסה לצבא לחיל המודיעין ושירתה בעזה.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">כיום היא גרה בדירה בר"ג קרוב למקום עבודתה וכמו כן לומדת לקראת לימודים באוניברסיטה.</span></strong><br /><br /><iframe width="300" height="300" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;msid=115187848091265175150.0004662c283e6a7a731e5&amp;ll=32.472695,35.771484&amp;spn=11.111897,13.183594&amp;z=5&amp;output=embed"></iframe><br /><small>View <a href="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;msid=115187848091265175150.0004662c283e6a7a731e5&amp;ll=32.472695,35.771484&amp;spn=11.111897,13.183594&amp;z=5&amp;source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left">מפת משפחה</a> in a larger map</small><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4025659264682318217-167417626865213895?l=dorandfamily.blogspot.com' alt='' /></div>דור מאיירסhttp://www.blogger.com/profile/06737563215031848249noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4025659264682318217.post-77336463791860849402009-03-09T04:54:00.000-07:002009-04-13T09:09:58.631-07:00<strong><span style="font-size:130%;">נטע-לי מאיירס (אחותי) נולדה בבית יולדות "הקרייה" בת"א ב-18.9.1986.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">נטע נולדה כשלושה שבועות לפני המעבר לכוכב יאיר.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">היא למדה בישוב עד כיתה ט' של חטיבת הביניים. היא הצטיינה בריקוד בלט בזמן לימודיה בכוכב יאיר.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">היא למדה בתיכון "היובל" בכפ"ס.</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">שירתה בצבא בחיל המודיעין כתצפיתנית .</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">כיום (4.2009) היא מטיילת בדרום אמריקה ורשומה ללימודים באוניברסיטה.</span></strong><br /><br /><iframe width="300" height="300" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;msid=115187848091265175150.0004662c283e6a7a731e5&amp;ll=32.472695,35.771484&amp;spn=11.111897,13.183594&amp;z=5&amp;output=embed"></iframe><br /><small>View <a href="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;msid=115187848091265175150.0004662c283e6a7a731e5&amp;ll=32.472695,35.771484&amp;spn=11.111897,13.183594&amp;z=5&amp;source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left">מפת משפחה</a> in a larger map</small><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4025659264682318217-7733646379186084940?l=dorandfamily.blogspot.com' alt='' /></div>דור מאיירסhttp://www.blogger.com/profile/06737563215031848249noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4025659264682318217.post-56611463852660047692009-03-07T07:19:00.000-08:002009-04-13T08:28:40.395-07:00<div dir="rtl" align="right"><span style="color:#990000;"><u>תחילת הישוב היהודי במשהד</u><br /></span>העיר משהד נמצאת בצפון מזרח איראן. במשהד קבור נביא מוסלמי-שיעי בשם אִמָאם רְזָה, ומסיבה זו מוסלמים-דתיים-קיצוניים רבים מאכלסים את העיר. עד המאה ה-17 לא הייתה רשות ליהודים, שנחשבו בעיני המוסלמים לטמאים, להיכנס לעיר משהד. ראשיתה של הקהילה היהודית במשהד הייתה לפני כ-260 שנה, כשמצביא בשם נאדר שאה חזר מניצחונות אדירים מהודו והביא אוצרות אגדיים אתו. בהיותו מוסלמי-סוני, לא סמך על נתיניו המוסלמים-שיעים. הוא קבע את משהד כבירתו, והעביר יהודים לעיר משהד בכדי שיטפלו באוצרותיו.<br /><br /><u><span style="color:#990000;">עלילת הדם</span></u><br />לפני כמאה וששים שנה, ב-יב' בניסן תקצ"ט הייתה במשהד עלילת דם על יהודי המקום, דבר שגרר אחריו את קנאי הדת המוסלמים שהחליטו להורות על "ג'יהד" (מלחמת-קודש) ביהודים. ההוראה ניתנה, ובמהלכה נהרגו מספר נכבדים יהודים. כמו"כ הוכרז על חיסולה של הקהילה באם היהודים לא ימירו את דתם ויתאסלמו. בלית ברירה ירדו היהודים למחתרת, והחלו לחיות בזהות כפולה: למראית עין התאסלמו, אך שמרו בסתר על חייהם היהודיים תוך כדי סיכון חייהם.<br /><br /><u><span style="color:#990000;">הירידה למחתרת</span><br /></u>השמירה על אורחות החיים היהודיים במחתרת לא הייתה קלה. למזלם, חוקי דת האיסלאם אסרו על כל מוסלמי להסתכל או לדבר עם אשת איש. כמו-כן, כל בת בעיר זו, מגיל רך, שהחלה רק ללכת, הייתה חייבת להסתתר בתוך צָ'דֹור (צעיף), כאשר כל גופה היה מכוסה. האנוסים ניצלו את חוקי האיסלאם, והנשים קיבלו על עצמן את התפקיד הקשה והחשוב: לקחת את ענייני הדת בידיהן: את ספרי התורה, את הטליתות, התפילין וספרי הקודש, הובילו הנשים מתחת לצעיפיהן, מבית לבית וממרתף למרתף, וארגנו לגברים תפילות יום-יום במחתרת. התפילות אורגנו בבתים פרטיים, במרתפים סגורים, בחשאי ובפחד. ניתנה הוראה ע"י ראשי הקהילה לקנות בשר טריפה באטליז מוסלמי, להביא את הבשר עד הבית, ולזרוק אותו לכלבים או לחתולים, בכדי שהמוסלמים לא יחשדו בדבר. במקביל, בכל יום התבצעה שחיטת כבשים כשרה למהדרין, והנשים-מתחת לצעיפיהן ביצעו את חלוקת הבשר בהתאם לגודל המשפחות. ניתנה הוראה לפתוח את החנויות בגטו היהודי בשבתות, לכמה שעות, ולהושיב ילד קטן בחנות שיאמר: 'אבא הלך, ועוד מעט יבוא...', עד אשר היה נמאס למחכה המוסלמי, והיה הולך לו... מקואות טהרה בנו במרתפים סגורים וללא אמצעי חימום. מספרים שהיו מקרים בחורף הקשה והמקפיא, שהצטרכו הנשים לשבור את שכבת הקרח העליונה על-מנת לטבול עצמן במקוה, ובכל זאת אף אישה לא ויתרה! בפסח ניתנה הוראה להמשיך לקנות לחם כרגיל, ובכל בית לפני הכניסה לחצר סודרו תנורים לשרוף את הלחם הקנוי עוד לפני שנכנסים הביתה. כמובן, לפני הפסח נאפו מצות ע"י הנשים, וחולקו בהתאם לגודל המשפחות. מספרים שגזרת המצות בפסח הייתה מהקשות ביותר, כי המוסלמים שרצו לנצל את תמימותם של הקטנים, חקרו ילדים יהודים אם הוריהם כבר אפו מצות לפסח... לכן, אפיית המצות הייתה מתבצעת במרתפים, אחרי חצות הלילה, כשהילדים כבר ישנו. הנשים, במיומנות רבה, ידעו היטב כיצד להעלים את ביצוע האפייה. כמובן שגם כאן לא שכחו הנשים את החלוקה, ובסתר, למשפחות העניות, הנזקקות.<br /><br /><span style="color:#990000;"><u>ג'דיד אל אסלאם</u></span><br />בעיה נוספת עמדה בפני האנוסים במשהד: איך תישמר ההפרדה בין קברי היהודים לקברי המוסלמים? אך גם כאן הייתה עזרה ממקום בלתי צפוי: למרות שהמוסלמים האמינו שהיהודים "התאסלמו", ראשי הדת המוסלמים בעיר משהד החליטו עדיין להפריד בין המוסלמים לאנוסים. לאנוסים מעתה הודבק שם חדש: "ג'דיד אל אסלאם", כלומר: "המוסלמים החדשים...", וכן ניתנה הוראה למוסלמים שאמנם נראה כאילו היהודים באמת התאסלמו, אך עקב "טומאתם" בעבר, כיהודים, וליתר בטחון, מוטב עדיין לשמור מרחק, ולתת ל"כת" הג'דיד אל אסלאם לחיות חיי גטו, ולכן טוב יהיה שבינתיים בתי הקברות שלהם יישארו נפרדים מקברי המוסלמים... במרוצת השנים היו גם מקרים חריגים ובודדים של גברים שהתעייפו מהמצב, ומהחיים הכפולים כאנוסים, והחליטו להתאסלם. למזלם של אותם בודדים, על-אף התאסלמותם, נחשבו אצל הגויים כיהודים טמאים, וכונו בשמות כגון: "יהודי מלוכלך", "יהודי טמא", "באד ג'הוד" (=יהודי רע), וכו'. כל הכינויים הללו היו למעשה רק רפואה, שהגבירה אפילו את עקשנותם של הסוטים מדרך היהדות, והחזירה אותם לחיק היהדות.<br /><br /><span style="color:#990000;"><u>זהות כפולה</u><br /></span>הגברים האנוסים במשהד הצטיידו בשני שמות: שם עברי, אותו קיבלו בעת טקס ברית המילה שנעשה בסתר, וכן שם מוסלמי (ואפילו לעיתים שם מוסלמי-דתי, כגון: עלי, חסן חוסיין, האג'י וכו'), בו השתמשו לכינוי, יום-יום, בפרהסיה. הנשים לא נזקקו לשני שמות. הן נקראו, לרוב, בשמן העברי בלבד, משום שהן לא באו במגע של שיחה או סחר עם המוסלמים, לא הרבו להסתובב בחוץ, ולא היה חשש שיתגלה סודן. תעודות זיהוי לא היו, הדברים לא נרשמו בפני השלטונות, ולכן הנשים, הסגורות תחת צעיפיהן לא ראו צורך בשם מוסלמי נוסף. מעניין, שלאורך התקופה לא היו כל נשואי תערובת. כאשר נולדה בת, נקבו את אוזניה בחורים, ענדו לה עגילים וקבעו "בת פלוני לפלוני". כך, כאשר הופיע מוסלמי לבקש את ידה, נאמר לו שהיא כבר מאורסת. המוסלמים עם הזמן הבינו שבנות ה"ג'דידים" תפוסות כבר מלידה, ובכך נמנעו נשואי תערובת.<br /><br /><u><span style="color:#990000;">ניצני העלייה לארץ ישראל<br /></span></u>בכדי לא להסגיר את יהדותם, היו היהודים האנוסים צריכים להיראות כמו כולם: מוסלמים דתיים קנאים. וכך עשו את דרכם כמה מאנשי הקהילה, יחד עם מוסלמים מהעיר משהד, אל המקומות המקודשים לאיסלאם: מֶכָּה, כַּרְבְּלָה, ואפילו ירושלים. מספרים, שאחד מאנשי הקהילה בשם מתתיהו בן אהרון הכהן (שנקרא לאחר מכן מתתיהו כהן-אהרונוב), החליט שלא לוותר על הנחת התפילין גם בעת מסעו למקומות אלו, יחד עם שאר המוסלמים, סיכן את חייו, בנה תפילין זעירים, והניחם יום-יום בחשאי גם באותם המקומות. תפילין אלו מוצגות כיום במוזיאון ישראל, בירושלים, יחד עם סיפורן המיוחד, ומוגדרים שם כ"תפילין הזעירות ביותר שנמצאו עד כה". תופעה מיוחדת יש לציין, שהיו מהיהודים שהגיעו בדרך העלייה-לרגל המוסלמית גם לירושלים, ראו כי-טוב, והחליטו להשתקע בה ולא לחזור למשהד. כך החלה לפני קצת יותר ממאה שנה עליית יהודי משהד לארץ ישראל.<br /><br /><u><span style="color:#990000;">הפסח השחור והיציאה ממשהד<br /></span></u>עם השנים, השתנה במקצת היחס ליהודי משהד ע"י השלטונות. יהודי משהד יכלו לקיים את אורחות חייהם היהודים, אך בצנעה. רבים מבני הקהילה ניצלו את ההזדמנות והחלו לעזוב את העיר משהד. מספר שנים לפני הקמת מדינת ישראל הגיעו חלוצים מטעם ארגוני המחתרת היהודית ובפיהם הבשורות על המתנהל ב"פלשתין". נפתחו בתי ספר לעברית ובפי הכל התנוססה הסיסמה "עברי דבר עברית!". שנתיים לפני הקמת המדינה, במהלך חג הפסח, פרצה עלילת דם נוספת על יהודי משהד. בדרך נס לא אירע אסון ליהודים, אך הם כבר הבינו שמקומם לא שם. תוך 5 שנים, עד לראשית שנות החמישים, עזבו הרוב המוחלט של יהודי משהד את העיר. חלקם הגדול עלה לישראל, חלק נשאר בעיר הבירה טהרן, והשאר עברו לארה"ב ולאירופה.<br /><br /><span style="color:#990000;"><u>ראשית ריכוזי הקהילה בישראל<br /></u></span>כאמור, כבר מראשית המאה העשרים הגיעו קבוצות יהודים ממשהד לישראל. רובם עלו לירושלים וחיו בחצרות משותפות. בשנות השלושים הוקמו הקהילות בבני-ברק תל-אביב והרצליה. עם השנים הוקמה גם הקהילה בחולון. במקומות אלו קיימים גם כיום ריכוזים גדולים של בני הקהילה המשהדית. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4025659264682318217-5661146385266004769?l=dorandfamily.blogspot.com' alt='' /></div>דור מאיירסhttp://www.blogger.com/profile/06737563215031848249noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4025659264682318217.post-64376081002742758832009-03-06T09:50:00.000-08:002009-04-13T08:28:01.695-07:00<a href="http://3.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/Sc5iipCgGbI/AAAAAAAAACQ/X0gOBh7WNzQ/s1600-h/123456.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5318296557242554802" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 305px; CURSOR: hand; HEIGHT: 426px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_SP3ygQGCiMs/Sc5iipCgGbI/AAAAAAAAACQ/X0gOBh7WNzQ/s400/123456.jpg" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" align="right"></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4025659264682318217-6437608100274275883?l=dorandfamily.blogspot.com' alt='' /></div>דור מאיירסhttp://www.blogger.com/profile/06737563215031848249noreply@blogger.com0